משנה לשנה כוחנו עולה או האם תיקון 20 צפוי לשנות משהו?

פרסום דוחות כספיים, בתום כל תקופה חשבונאית הנו חלק ממחזור חיים של חברה ציבורית. הרבעון הנוכחי של השנה, מזמן לראשונה אבן דרך נוספת: השלמת אישורה של מדיניות תיגמול לחברה, אירוע שאמור להסתיים עד אמצע ספטמבר (12.9.2013), לפחות עבור החברות שנמצאות במדד ת"א 100, כאשר ליתר החברות נתנה ארכה עד סוף השנה. תיקון 20 לחוק החברות, שמחייב חברות ציבוריות לקבוע מדיניות תגמול, מרחיב באופן משמעותי את האחריות הכוללת של הדירקטוריון ומצריך את החברות הציבוריות באישור מיוחד של אסיפת בעלי המניות. הולדתו של תיקון זה, לצד תהליכים נוספים, הינו חלק ממהלך כולל שמטרתו להביא לכינון כללי משחק חדשים בחברה ציבורית וליצירת איזונים מתאימים.

להמשך קריאה

ברזיל

בשנת 2001 הושלם חוק החברות בברזיל ובשנת 2002 הושלמה החקיקה בעזרת נהלים ותקנות שנחקקו על ידי משרד המסחר הברזילאי. בהקדמה לדברי החוק הבהיר המחוקק כי החוקים נועדו ל: להבטיח את תפקודה התקין של הבורסה והשווקים החופשים להגן על מחזיקי ניירות ערך מפעילות לא חוקית והונאות מצד הנהלות החברות או בעלי השליטה.

להמשך קריאה

גרמניה

המודל הגרמני משמש דגם חשוב לרבות ממדינות אירופה, כגון מדינות סקנדינביה, אוסטריה, בלגיה, הונגריה ובמידה פחותה גם צרפת ושוויץ. גם הכלכלות המתחדשות של מדינות מזרח אירופה נוטות לכיוון זה. בדיני החברות של שיטות משפט אירופיות ואסיאתיות, קיימת ההתחשבות באינטרסים של קהלים אחרים (מעבר לבעלי המניות) והיא חלק מובנה מהתשתית הנורמטיבית של המשטר והמבנה של החברה העסקית. הן אינן רואות בהם אלמנט חיצוני, הראוי לעתים להגנה, אלא הן מעניקות להם מקום ממשי במערכת הפוליטית של החברה. בניגוד לאנגליה ובארצות-הברית שבה הכוח בידי בעלי המניות. בגרמניה וביפן, הכוח עצמו מוקצה בין הקהלים השונים ויש שימת דגש בנוגע לצורך בהתייעצות, בשיתוף ואף בהגעה להסכמה בין ספקים שונים (עובדים, נושים ובעלי מניות).

להמשך קריאה
סגירת תפריט