ארה"ב

בארה"ב קיים חוק פדראלי Federal Law המחייב את כלל המדינות. בהקשר של חברות, ניתן למנות את החוק לניירות ערך משנת 1933, חוק "סרבנס-אוקסלי" משנת 2002 שנועד למנוע הישנות מקרים של רמאות כפי שקרו באנרון, חוק "דוד פרנק" מ-2010 שנועד למנוע נישנות מקרים של הפקרות פיננסית ועוד. לצד החוקים הפדרליים האחידים יש גם את חוקי המדינות State Law. המודל האנגלו-אמריקני, שנהוג בארה"ב ובאנגליה, מכונה גם "מודל השוק ובעלי המניות". בהתאם למודל זה, האחריות למשטר ולמבנה של החברה מסורה לידי בעלי המניות, אשר נתפסים כבעלים של החברה ובידם הכוח לאייש את האסיפה הכללית, לבחור את הדירקטוריון, לחתום על מסמך היסוד של החברה, להחליט על נושאים מרכזיים בתפקוד החברה וכו'. בהתאם לכך, נושאי המשרה של החברה מחויבים לנהל אותה כדי להשיא רווח לבעלי המניות.

להמשך קריאה

חברות לניהול קופות גמל

חברות לניהול קופות גמל הן קופות המשקיעות את נכסי הציבור באפיקי השקעה סולידיים יחסית, לצורכי חיסכון פיננסי לטווח הבינוני ולטווח הארוך. זהו המשקיע המוסדי הגדול ביותר בשוק ההון הישראלי. גם בשוקי הון זרים, יש לקופות הגמל תפקיד מרכזי. הגוף המנהל את קופת הגמל הוא, ברוב המקרים, חברה בערבון מוגבל אשר כפופה לכללים החלים על חברות ציבוריות. את הרישיון לעסוק בניהול קופות גמל ניתן לקבל מהממונה על הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר והוא האחראי גם לפיקוח ובקרה על מוסדות אלו. הן בקרנות נאמנות והן בקופות גמל, קיים יתרון משמעותי בעצם ההשקעה המשותפת של מספר רב של פרטים. השקעה משותפת זו נועדה לאפשר לאותם משקיעים ליהנות מיתרונות הניהול המשותף המתאפיין בשני יתרונות: גיוון ההשקעה בניירות ערך, ופיזור ההשקעה. כמו כן קיים חסכון משמעותי בעמלות בקרנות נאמנות וחסכון במיסוי בקופות גמל, אם כי יש לשלם עבור הניהול, דבר שהיה נחסך מאדם שהיה מנהל בעצמו את השקעותיו.

להמשך קריאה
סגירת תפריט