בשנת 2001 הושלם חוק החברות בברזיל ובשנת 2002 הושלמה החקיקה בעזרת נהלים ותקנות שנחקקו על ידי משרד המסחר הברזילאי. בהקדמה לדברי החוק הבהיר המחוקק כי החוקים נועדו ל: להבטיח את תפקודה התקין של הבורסה והשווקים החופשים להגן על מחזיקי ניירות ערך מפעילות לא חוקית והונאות מצד הנהלות החברות או בעלי השליטה.
חוק החברות החדש בדרום אפריקה אושר בממשלה בשנת 2008 אבל נכנס לתוקפו רק בחודש מאי , 2011 (The Companies Act, Act no. 71 of 2008) החוק החדש הינו מסורבל פחות מהחוק הקודם אשר היה בעל יותר מארבעה מאות סעיפים, כמו כן בחוק החדש דרך ההתאגדות שונתה והפכה להיות פשוטה הרבה יותר. על מנת להתאגד חברה צריכה רק מסמך אחד אשר מסדיר את הזכויות, החובות ותחומי האחריות של בעלי מניות, דירקטורים וגופים אחרים אשר מצויים בקשר עם החברה (MOL Memorandum of Incorporationׂ ) שינוי נוסף הוא שעל חברות שונות יחולו חוקים שונים, כלומר על חברות קטנות ופרטיות לא תחול אותה חקיקה מבחינת הממשל התאגידי ואותו הדיווח והגילוי הפיננסי שיחול על חברות גדולות וציבוריות.
הנחיות בורסת ASX לענייני ממשל תאגידי, קובעות כי לדירקטורים החיצוניים יהיה רוב בכל חברה ציבורית, כולל יו"ר דירקטוריון חיצוני. שיטת המשפט האנגלו-אמריקנית, שעליה מתבסס גם חוק החברות הישראלי, הנה גם המודל הנהוג באוסטרליה וניו-זילנד. בשתי מדינות אלו, ההוראות בדבר ממשל תאגידי קבועים בקודים, ואימוצן של הנורמות הוא וולונטרי. יחד עם זאת, החברה נדרשת לגלות לציבור, במסגרת הדיווח שלה, האם אמצה את ההוראות המומלצות ואם לא, להסביר מדוע.
