סין

המקור החוקי בסין להקמה ולניהול חברות סיניות הוא חוק החברות הסיני. חוק החברות דורש שבחברה חדשה בערבון מוגבל או בחברת מניות משותפת (joint stock company) , יוזרם ההון על ידי המשקיעים לפני הנפקת רישיון העסק זאת, בשונה מחוקי מיזמי ההשקעה הזרים, המחייבים שההון הרשום של מיזם ההשקעה הזר ישולם בתוך תקופה נקובה לאחר הנפקת רישיון העסק. על פי חוק החברות, דירקטורים בחברה נבחרים על ידי בעלי המניות מתוקף ההשקפה שבעלי המניות הם מקור הכוח והסמכות העליונה בחברה. בהתאם לכך, יש לכונן מועצת מנהלים, והסמכות לשכור את שירותי המנהלים הבכירים ולחילופין, להעבירם מתפקידיהם (לרבות המנהל הכללי וסגן המנהל הכללי) מצוי בידי מועצת המנהלים.

להמשך קריאה

ארה"ב

בארה"ב קיים חוק פדראלי Federal Law המחייב את כלל המדינות. בהקשר של חברות, ניתן למנות את החוק לניירות ערך משנת 1933, חוק "סרבנס-אוקסלי" משנת 2002 שנועד למנוע הישנות מקרים של רמאות כפי שקרו באנרון, חוק "דוד פרנק" מ-2010 שנועד למנוע נישנות מקרים של הפקרות פיננסית ועוד. לצד החוקים הפדרליים האחידים יש גם את חוקי המדינות State Law. המודל האנגלו-אמריקני, שנהוג בארה"ב ובאנגליה, מכונה גם "מודל השוק ובעלי המניות". בהתאם למודל זה, האחריות למשטר ולמבנה של החברה מסורה לידי בעלי המניות, אשר נתפסים כבעלים של החברה ובידם הכוח לאייש את האסיפה הכללית, לבחור את הדירקטוריון, לחתום על מסמך היסוד של החברה, להחליט על נושאים מרכזיים בתפקוד החברה וכו'. בהתאם לכך, נושאי המשרה של החברה מחויבים לנהל אותה כדי להשיא רווח לבעלי המניות.

להמשך קריאה

חברות היי-טק וביו-טק

חברות היי-טק וביו-טק מאופיינות בגיוון מניות גדול מאוד אשר נעשה על פי סוגי מניות וע"פ גיוסי הון. למשקיעים בחברות אלו חשוב מאוד להיות מעורבים בהתנהלות היומיומית של החברה בצד הבנה על חשיבותם של המייסדים במיוחד כאשר מדובר בחברות הזנק (סטארט-אפ). בעלי מניות – מניות בחברת היי-טק פרטית מאופיינות זכויות עודפות במקרה של פירוק או במקרה כאשר המניות יירשמו למסחר בבורסה.

להמשך קריאה
סגירת תפריט