אחריות בחלוקת דיבידנדים

בעקבות פרשת הרכישה הכושלת של עיתון מעריב על-ידי דיסקונט השקעות, מקבוצת אידיבי ("דסק"ש"), כאשר בראשה עמד נוחי דנקנר, והתביעה הנגזרת שאושרה נגד דירקטורים ונושאי משרה בדסק"ש, קיבלנו פניות רבות למתן הסברים על משמעות ההחלטה לאשר את התביעה ועל האפשרות לקבל הגנה נגד תביעות מסוג זה. אנו מביאים להלן ניתוח של מספר סוגיות עיקריות שעולות מההחלטה בקשר לתהליכים ראויים לקבלת החלטות בדירקטוריון ולאחריות דירקטורים ונושאי משרה. ברוב המקרים הבאנו ציטוטים מהחלטתו המפורטת והמנומקת של השופט פרופ' עופר גרוסקופף. אין ספק, שהחלטה זו תהדהד עוד זמן רב.

להמשך קריאה

גרמניה

המודל הגרמני משמש דגם חשוב לרבות ממדינות אירופה, כגון מדינות סקנדינביה, אוסטריה, בלגיה, הונגריה ובמידה פחותה גם צרפת ושוויץ. גם הכלכלות המתחדשות של מדינות מזרח אירופה נוטות לכיוון זה. בדיני החברות של שיטות משפט אירופיות ואסיאתיות, קיימת ההתחשבות באינטרסים של קהלים אחרים (מעבר לבעלי המניות) והיא חלק מובנה מהתשתית הנורמטיבית של המשטר והמבנה של החברה העסקית. הן אינן רואות בהם אלמנט חיצוני, הראוי לעתים להגנה, אלא הן מעניקות להם מקום ממשי במערכת הפוליטית של החברה. בניגוד לאנגליה ובארצות-הברית שבה הכוח בידי בעלי המניות. בגרמניה וביפן, הכוח עצמו מוקצה בין הקהלים השונים ויש שימת דגש בנוגע לצורך בהתייעצות, בשיתוף ואף בהגעה להסכמה בין ספקים שונים (עובדים, נושים ובעלי מניות).

להמשך קריאה

קבלת החלטות בנושאים רגישים

נושאים רגישים, מחייבים משנה זהירות, מאחר וגלום בהם פוטנציאל לניגוד עניינים. המאפיין המרכזי של אותם מהלכים הוא שקיימת לגביהם אפשרות של פגיעה בטובת החברה, שעליה אמור לשמור הדירקטוריון. מעבר לכך, במציאות הישראלית לבעלי השליטה יש לעתים החזקות במספר חברות, מה שעלול לעורר בעיות של ניגוד-עניינים בינם לבין תאגיד זה או אחר שבשליטתו. בשנים האחרונות, ישנו תהליך שמונע על-ידי הרגולציה, להצבת חיץ בין ההתנהגות בפועל של הדירקטור לבין האינטרסים של בעל השליטה.

להמשך קריאה
סגירת תפריט