דירקטורים תחת אש

לבעלי מניות בחברה, דירקטורים ונושים זכות להגיש תובענה ייצוגית ותביעה נגזרת. הניסיון שהצטבר עד כה בקשר לתובענות ייצוגיות מלמד כי הגם שבמקרים מסויימים נטען כי אמצעי זה נוצל שלא בתום-לב, הייתה לו השפעה משמעותית על שינוי נורמות בניהולן של חברות בכלל, וחברות ציבוריות בפרט

להמשך קריאה

ארה"ב

בארה"ב קיים חוק פדראלי Federal Law המחייב את כלל המדינות. בהקשר של חברות, ניתן למנות את החוק לניירות ערך משנת 1933, חוק "סרבנס-אוקסלי" משנת 2002 שנועד למנוע הישנות מקרים של רמאות כפי שקרו באנרון, חוק "דוד פרנק" מ-2010 שנועד למנוע נישנות מקרים של הפקרות פיננסית ועוד. לצד החוקים הפדרליים האחידים יש גם את חוקי המדינות State Law. המודל האנגלו-אמריקני, שנהוג בארה"ב ובאנגליה, מכונה גם "מודל השוק ובעלי המניות". בהתאם למודל זה, האחריות למשטר ולמבנה של החברה מסורה לידי בעלי המניות, אשר נתפסים כבעלים של החברה ובידם הכוח לאייש את האסיפה הכללית, לבחור את הדירקטוריון, לחתום על מסמך היסוד של החברה, להחליט על נושאים מרכזיים בתפקוד החברה וכו'. בהתאם לכך, נושאי המשרה של החברה מחויבים לנהל אותה כדי להשיא רווח לבעלי המניות.

להמשך קריאה

חברות דואליות

חברה דואלית הינה חברה ציבורית אשר רשומה בבורסה נוספת בחו"ל. הסדר הרישום הכפול נכנס לתוקפו בשנת 2000 עם חקיקתו של הפרק השלישי לחוק ניירות הערך. היתרונות ברישום כפול עבור החברות טמון בשני היבטים עיקריים: היבט המסחר השוטף בבורסות עשוי להגדיל את הערך לבעלי המניות. וההיבט השני הוא גיוס ההון, הרישום הדואלי מגדיל ומגוון את האפשרויות לגיוס כספים לחברה. הרישום הכפול פותח דלת לקהלים שונים שמהם אפשר לגייס כסף בגיוס פרטי, לדוגמא יש משקיעים זרים שיותר נוח להם להשקיע במניות הנסחרות בארה"ב.

להמשך קריאה
סגירת תפריט