תאגידים עירוניים

חברות אלו מוקמות במסגרת מועצות מקומיות, מועצות אזוריות או עיריות ופועלות במסגרת המטרות והסמכויות של הרשות המקומית. רשות מקומית היא מסגרת המספקת את צרכי הקהילה שלה: שירותי בריאות, תעבורה, חינוך, מים וביוב, תאורה, ניקיון, גינון, רישוי עסקים ועוד. זהו מנגנון למתן שירותים חברתיים ומוניציפליים לאוכלוסייה, שאינו מבוסס על שיקולים כלכליים בלבד. בשנים האחרונות התגבר מעמדה של הרשות המקומית והתחזקה פעילותה העצמאית והאוטונומית. על רקע תפיסה זו, נוצר צורך כלכלי חדש, שמכוחו הוקמו החברות העירוניות. חברות מיוחדות אלו משלבות, בדומה לחברות ממשלתיות, תכונות של גוף ציבורי בבעלות הרשות המקומית המשרת את צרכי הציבור, לצד מנגנונים משפטיים בעלי מטרות עסקיות-כלכליות. כיום, עוסקות חברות עירוניות בפיתוח שירותים מוניציפליים – עירוניים וכפריים – אחזקה ופיתוח של נכסי הרשות, פיתוח אורבני, ייזום תעשייה, ייזום תיירות, מפעלי חינוך, תרבות, חברה ועוד. על חברה עירונית חלים חוקים רבים, תקנות וצווים. דבר החקיקה העיקרי המסדיר הקמת חברה כזו הוא פקודת העיריות.

להמשך קריאה

חברות ציבוריות

חוק החברות קובע כי חובה למנות יו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית. לתפקידו של יו"ר הדירקטוריון בחברה ציבורית משמעות גדולה יותר מאשר בחברה פרטית. יו"ר הדירקטוריון בחברה ציבוריות אמור לנהל את עבודת הדירקטוריון, את הדיון בישיבות הדירקטוריון, לקבוע את סדרי היום ואת אופן זימונן של הישיבות וכיוצא באלה נושאים בקשר לעבודת הדירקטוריון. ליו"ר הדירקטוריון מוקנית למעשה הסמכות לנווט את עבודת הדירקטוריון. לא נקבעו תנאי כשירות מיוחדים לכהונה כיו"ר הדירקטוריון בחברה ציבורית. מינויו של יו"ר הדירקטוריון בחברה ציבורית יכול להיעשות על-ידי דירקטוריון החברה הציבורית אלא אם נקבע אופן מינוי אחר בתקנון. אופן מינוי אחר יכול להיות מינוי על-ידי בעלי המניות. הפסקת כהונה של יו"ר הדירקטוריון תהיה באופן בו הוא מונה.

להמשך קריאה
סגירת תפריט