כל סוגי החברות

בישראל פועלות מאות אלפי חברות אשר מאוגדות תחת סוגים שונים של חברות: ציבוריות, פרטיות, תאגידים עירוניים, חברות ממשלתיות ועוד. לכל אחת מסוגי החברות ייחודיות משלה בכל הנוגע לאופן התנהלות החברה ונושאי המשרה בה. בחלק זה תוכלו למצוא מידע מפורט על כל סוגי החברות בישראל ועל שלושת האורגנים העיקריים בה: בעלי מניות, דירקטוריון והנהלה. הדירקטוריון הוא הגוף האמון על ייצור ערכים לחברה אשר תפקידו להנחות את הנהלת החברה כיצד לפעול, לפקח על פעולותיה ולבצע בקרה מתמדת על ההנחיות היוצאות תחת ידיו. למעשה הוא משמש כ"מערכת האיזונים והבלמים" של החברה.

להמשך קריאה

דרום אפריקה

חוק החברות החדש בדרום אפריקה אושר בממשלה בשנת 2008 אבל נכנס לתוקפו רק בחודש מאי , 2011 (The Companies Act, Act no. 71 of 2008) החוק החדש הינו מסורבל פחות מהחוק הקודם אשר היה בעל יותר מארבעה מאות סעיפים, כמו כן בחוק החדש דרך ההתאגדות שונתה והפכה להיות פשוטה הרבה יותר. על מנת להתאגד חברה צריכה רק מסמך אחד אשר מסדיר את הזכויות, החובות ותחומי האחריות של בעלי מניות, דירקטורים וגופים אחרים אשר מצויים בקשר עם החברה (MOL Memorandum of Incorporationׂ ) שינוי נוסף הוא שעל חברות שונות יחולו חוקים שונים, כלומר על חברות קטנות ופרטיות לא תחול אותה חקיקה מבחינת הממשל התאגידי ואותו הדיווח והגילוי הפיננסי שיחול על חברות גדולות וציבוריות.

להמשך קריאה

סין

המקור החוקי בסין להקמה ולניהול חברות סיניות הוא חוק החברות הסיני. חוק החברות דורש שבחברה חדשה בערבון מוגבל או בחברת מניות משותפת (joint stock company) , יוזרם ההון על ידי המשקיעים לפני הנפקת רישיון העסק זאת, בשונה מחוקי מיזמי ההשקעה הזרים, המחייבים שההון הרשום של מיזם ההשקעה הזר ישולם בתוך תקופה נקובה לאחר הנפקת רישיון העסק. על פי חוק החברות, דירקטורים בחברה נבחרים על ידי בעלי המניות מתוקף ההשקפה שבעלי המניות הם מקור הכוח והסמכות העליונה בחברה. בהתאם לכך, יש לכונן מועצת מנהלים, והסמכות לשכור את שירותי המנהלים הבכירים ולחילופין, להעבירם מתפקידיהם (לרבות המנהל הכללי וסגן המנהל הכללי) מצוי בידי מועצת המנהלים.

להמשך קריאה
סגירת תפריט