חברת חיתום הינה חברה אשר תפקידה גיוס הון/חוב לחברות מקרב משקיעים מוסדיים ומקרב הציבור בדרך של הנפקה פרטית/ציבורית. מבצעי תהליך החיתום (לרוב גופים מוסדיים ובנקים) נקראים בשם "חתמים". דירקטוריון – תקנות ניירות ערך (חיתום), תשס"ז-2007 קובעות כי בדירקטוריון של חתם יכהנו לא פחות מחמישה דירקטורים. שליש מן הדירקטורים, אך לא פחות משניים מהם, יהיו דירקטורים עצמאיים. דירקטור עצמאי, לעניין זה הינו מי שעומד בתנאים הקבועים לדירקטור חיצוני בחברה ציבורית, אך אם בנק או מבטח מחזיק ב-10% או יותר מהון המניות של החתם, אזי יש להחיל את איסור הזיקה הקבוע בחוק החברות בין דירקטור חיצוני לבין בעל שליטה גם בין הדירקטור עצמאי בחברת החיתום לבין הבנק או המבטח.

בכדי למנוע ניגודי עניינים, הוראות המפקח על הבנקים, מתחילת שנות ה-90 הוצאו מידי הבנקים את הפעילויות הכוללות: חיתום, ניהול תיקי השקעות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות נאמנות וייעוץ השקעות. פעילויות אלו, הועברו לידי תאגידים נפרדים. עוד נקבע, כי לתאגיד אסור לבצע יותר מפעילות אחת מפעילויות אלו, להוציא ניהול תיקים וייעוץ להשקעות שניתן לבצעם ע"י תאגיד אחד.

חברה דואלית הינה חברה ציבורית אשר רשומה בבורסה נוספת בחו"ל. הסדר הרישום הכפול נכנס לתוקפו בשנת 2000 עם חקיקתו של הפרק השלישי לחוק ניירות הערך. היתרונות ברישום כפול עבור החברות טמון בשני היבטים עיקריים: היבט המסחר השוטף בבורסות עשוי להגדיל את הערך לבעלי המניות. וההיבט השני הוא גיוס ההון, הרישום הדואלי מגדיל ומגוון את האפשרויות לגיוס כספים לחברה. הרישום הכפול פותח דלת לקהלים שונים שמהם אפשר לגייס כסף בגיוס פרטי, לדוגמא יש משקיעים זרים שיותר נוח להם להשקיע במניות הנסחרות בארה"ב.