בשנת 2001 הושלם חוק החברות בברזיל ובשנת 2002 הושלמה החקיקה בעזרת נהלים ותקנות שנחקקו על ידי משרד המסחר הברזילאי. בהקדמה לדברי החוק הבהיר המחוקק כי החוקים נועדו ל: להבטיח את תפקודה התקין של הבורסה והשווקים החופשים להגן על מחזיקי ניירות ערך מפעילות לא חוקית והונאות מצד הנהלות החברות או בעלי השליטה.
חוק החברות החדש בדרום אפריקה אושר בממשלה בשנת 2008 אבל נכנס לתוקפו רק בחודש מאי , 2011 (The Companies Act, Act no. 71 of 2008) החוק החדש הינו מסורבל פחות מהחוק הקודם אשר היה בעל יותר מארבעה מאות סעיפים, כמו כן בחוק החדש דרך ההתאגדות שונתה והפכה להיות פשוטה הרבה יותר. על מנת להתאגד חברה צריכה רק מסמך אחד אשר מסדיר את הזכויות, החובות ותחומי האחריות של בעלי מניות, דירקטורים וגופים אחרים אשר מצויים בקשר עם החברה (MOL Memorandum of Incorporationׂ ) שינוי נוסף הוא שעל חברות שונות יחולו חוקים שונים, כלומר על חברות קטנות ופרטיות לא תחול אותה חקיקה מבחינת הממשל התאגידי ואותו הדיווח והגילוי הפיננסי שיחול על חברות גדולות וציבוריות.
המקור החוקי בסין להקמה ולניהול חברות סיניות הוא חוק החברות הסיני. חוק החברות דורש שבחברה חדשה בערבון מוגבל או בחברת מניות משותפת (joint stock company) , יוזרם ההון על ידי המשקיעים לפני הנפקת רישיון העסק זאת, בשונה מחוקי מיזמי ההשקעה הזרים, המחייבים שההון הרשום של מיזם ההשקעה הזר ישולם בתוך תקופה נקובה לאחר הנפקת רישיון העסק. על פי חוק החברות, דירקטורים בחברה נבחרים על ידי בעלי המניות מתוקף ההשקפה שבעלי המניות הם מקור הכוח והסמכות העליונה בחברה. בהתאם לכך, יש לכונן מועצת מנהלים, והסמכות לשכור את שירותי המנהלים הבכירים ולחילופין, להעבירם מתפקידיהם (לרבות המנהל הכללי וסגן המנהל הכללי) מצוי בידי מועצת המנהלים.
