"תביעה נגזרת?…לא תודה" או – איך להימנע מתביעה נגזרת?

המשבר של קבוצת אי.די.בי מספק מידי יום כותרות בכל העיתונים הכלכליים, והפשרה אליה הגיעו משפחת מנור ומשפחת לבנת סיפקה גם תקדים בעולם המשפט הישראלי. הסיפור ידוע, בעקבות תביעה נגזרת של נושי קונצרן אי.די.בי בטענה לחלוקת דיבידנדים אסורה בחברה לבעלי השליטה החליטו שתי השותפות "השקטות" של דנקנר משפחת לבנת ומשפחת מנור, להגיע לפשרה, ולהחזיר חלק מסכום הדיבידנדים אשר הועבר אליהן בין השנים 2008-2010 בשווי של כ-65 מיליון ש"ח. מעבר לתקדים בדין הישראלי בו בעל מניות מחזיר כסף בגין חלוקת דיבידנדים אסורה, פשרה זו מציגה את כוחה הרב של שחקנית יחסית חדשה בשוק – התביעה הנגזרת.

ב- 6.11.2013 התקבלה החלטה תקדימית על-ידי המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת רות רונן), בה אושרה הגשת תביעה נגזרת נגד אי.די.בי חברה לפיתוח, אי.די.בי חברה להחזקות ונגד שורה ארוכה של דירקטורים מוכרים. חלוקת דיבידנדים במזומן מעצימה את ההתנגשות בין האינטרסים של בעלי המניות לבין האינטרסים של הנושים. במובן מסוים, מערכת היחסים בין בעלי המניות לבין בעלי איגרות החוב מזכירה את עקרון הכלים השלובים. העדפה של בעלי המניות באמצעות חלוקת דיבידנד במזומן באה על חשבון בעלי איגרות החוב, כפי שקורה בלא מעט מקרים בהם מתבצעת חלוקה של דיבידנדים, ובעקבותיה החברה מגיעה לקשיי נזילות.

במקרה שנדון בפסק הדין, היו רווחים ראויים לחלוקה בדוחות הכספיים ליום 30.6.2011. לאחר מועד הדוחות, חל שינוי במצב החברה בשל ירידת ערך שנגרמה בשווי מניות "קרדיט סוויס" שהיו בבעלות חברת כור, שהיא חברה נכדה של אי.די.בי פיתוח. ירידת הערך הובילה לכך שהחברה עברה מרווח להפסד ברבעון השלישי. הדירקטורים ידעו על השינוי בשווי מניות קרדיט סוויס, במועד בו הם אישרו את חלוקת הדיבידנד וידעו שיש אפשרות ממשית שהשינוי הזה ישפיע על רווחיות החברה באופן שבדוחות הכספיים שהיו אמורים להתפרסם שבועיים לאחר מכן, החברה לא תעמוד במבחן הרווח.
כדי שניתן יהיה לחלק דיבידנדים במזומן, על החברה לעמוד בשני מבחנים: מבחן הרווח ומבחן יכולת הפירעון. לכאורה, מבחן הרווח איננו אמור להביא בחשבון תוצאות עסקיות שנוצרו לאחר מועד הדוחות הכספיים האחרונים. לפיכך, טענו הדירקטורים וחברות אי.די.בי כי, הם לא היו אמורים להביא בחשבון את התוצאות שאירעו לאחר הדוחות הכספיים למחצית השנה, תוצאות שהתחלפו מרווח להפסד בתשעת החודשים הראשונים של 2011.
בית המשפט דחה את הפרשנות הזו, וקבע כי הדירקטוריון היה חייב להתחשב במידע שהיה ידוע לו במועד קבלת ההחלטה ביחס למצבה של החברה נכון לאותו מועד. בית המשפט מוסיף וקובע כי החלטה של הדירקטוריון, אשר מתעלמת במודע ממידע עדכני ביחס לאירועים שקרו בעבר, כשהדירקטוריון מודע לכך שבדוחות הבאים שעתידים להתפרסם תהיה יתרת העודפים של החברה שלילית, איננה החלטה שניתן לקבוע כי היא התקבלה בתום לב. בהמשך פסק הדין, קובעת השופטת רונן כי במקרה דנן כאשר דירקטוריון "בוחר שלא להמתין פרק זמן קצר של שבועיים עד לפרסום הדוחות הבאים – קביעה כזו זועקת מחוסר הגינות, ולכן אין לקבלה".
ההחלטה היא בשלב הבקשה לתביעה נגזרת. השלב הבא הוא הדיון בתביעה לגופה. אין ספק שמקרה זה הוא תקדימי והוא ישפיע על היבטים שונים באחריות דירקטורים ובכללם האפשרות לפצות ולשפות דירקטורים ככל שיימצאו חייבים בדין.

חברות פרטיות

מהי תביעה נגזרת?

אז מהי תביעה נגזרת וכיצד יוכל דירקטור או בעל שליטה לצמצם את סיכויי הפגישה איתה? תביעה נגזרת מאפשרת לבעלי זיקה לניירות ערך בחברה, לדירקטורים ולנושים של החברה לתבוע בגין זכות של החברה.

בתביעה הנגזרת, זכות התביעה של בעל מניה נגזרת מזכותה של החברה להגיש תביעה, אשר לא מומשה על-ידי החברה עצמה. כך למשל, אם דירקטור הפר את חובת הזהירות שלו כלפי החברה, לחברה צומחת עילת תביעה נגדו, אך לבעל מניות לא קמה זכות תביעה אישית נגד הדירקטור. במקרים רבים ומשיקולים שאינם ענייניים, מחליטה החברה שלא לממש את זכות התביעה שלה כלפי הדירקטור. במקרים כאלה, יכול בעל מניות "להיכנס לנעלי החברה" ולהגיש תביעה נגד אותו דירקטור, בשם החברה ובמקומה. בתביעה הנגזרת משתמש התובע בזכות התביעה של החברה, ולכן קובע החוק שבטרם יגיש התובע את התביעה, חובה על התובע לפנות לחברה בדרישה שתממש את זכות התביעה שלה בעצמה.

 בנוסף ישנו שלב נוסף בו התובע חייב לבקש מבית המשפט אישור לנהל הליך של תביעה נגזרת. בית המשפט יאשר את התביעה הנגזרת אם שוכנע כי ניהול התביעה הוא לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב.

 איך ניתן להימנע מתביעה נגזרת?

דירקטור אשר אינו מעוניין להגיע לבתי המשפט בתור נתבע בתביעה נגזרת חייב להוכיח כי בכל החלטותיו פעל לטובת החברה ועשה זאת בצורה מקצועית, אתית וראויה. על הדירקטור להיות מעורב, לשאול שאלות ענייניות (ולעיתים קשות) ולא להרפות עד שיקבל את התשובות גם אם לעיתים לא נעים לשמוע או להשמיע אותן.

חשוב לזכור כי במקרה של כישלון עסקי, לדירקטוריונים עלולה להיות אחריות, ומשום כך עליהם להקפיד על תהליכי קבלת החלטות מובנים (בעיקר בכל הנוגע לנושאים רגישים ומהותיים כמו חלוקת דיבידנד), קיומן של נורמות ראויות, כללי ממשל תאגידי ועוד.

הדירקטורים מחוייבים לפעול בהתאם לחובות הזהירות והאמון כלפי החברה שבה הם מכהנים. הדירקטורים צריכים להביע עמדות ולא להיות אומרי הן של בעל השליטה. לא מספיק שהפעולה היא חוקית על-פי הייעוץ המשפטי שהתקבל מעורכי הדין, אלא חשוב לדעת ולהפנים שהאחריות הניהולית, הציבורית, האתית וגם הפלילית, מוטלת על כתפיהם. דווקא משום כך, חובה לשקול ולקחת בחשבון מכלול רחב של שיקולים, על-מנת להגיע להחלטה סבירה וראויה.

אין שום ספק שדירקטור אשר יפעל בצורה המתוארת לעיל יפחית בצורה משמעותית את סיכוייו לפגוש תביעה נגזרת.

ואם כבר הוגשה נגדך תביעה נגזרת כדאי שתהיה לך ההגנה המתאימה, על "מעטה בטוח" לדירקטורים קרא עוד

סגירת תפריט