תאגידים קיבוציים

רוב הפעילות של תאגידים הקיבוציים מאוגדות כאגש"ח – אגודה שיתופית חקלאית. האגש"ח היא ישות משפטית אשר פועלת על פי פקודת האגודות השיתופיות.

אגודה שיתופית חקלאית היא תאגיד, שחבריו הם גם הבעלים, על פי סעיף 4 לפקודת האגודות השיתופיות, חברי התאגיד בחרו בדרך המקדשת את טיפוח החיסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם.

המטרה ההיסטורית להקמתן של האגודות הללו על ידי המדינה והמוסדות המיישבים היא: חברתית לאומית, להגברת ההתיישבות, לקליטת עליה ולביצור גבולות המדינה ובטחונה.

לכל אגודה שיתופית נקבע תקנון המאושר בהצבעה על ידי האסיפה הכללית במושב או בקיבוץ ברוב הדרוש ונחתם ומאושר על ידי רשם האגודות השיתופיות.

תקנון האגודה קובע את סמכות השליטה של האורגנים השונים במושב או בקיבוץ (אסיפה כללית, מזכירות, ועדות שונות). מבחינה זו הוא חלק מן המשפט המנהלי אשר כוחו נובע מן הסמכות השלטונית המצויה בידי האסיפה הכללית. כמו כן מהווה התקנון חוזה המגדיר את מסגרת החובות והזכויות שבין האגודה לחבריה, וכן בין חבר אגודה לעמיתו לאגודה, מבחינה זו הוא חלק מן המשפט הפרטי.

תאגידים קיבוציים

בעלי מניות

פקודת האגודות השיתופיות קובע כי אסור להעביר מניות של חבר או חלקו בהון אגודה רשומה, אך האגודה רשאית לפדות אותם בהתאם להוראות תקנותיה ולכל תקנה שיתקינוה עפ"י פקודה זו.

הדירקטוריון

המונח דירקטוריון אינו קיים בפקודת האגודות השיתופיות החקלאיות, אולם לרוב נקבע בתקנון ההתאגדות על אורגן שייקרא דירקטוריון ולו יימסרו תפקידי הדירקטוריון.

אפשרויות נוספות שעומדות לרשותם של חברות או מפעלים קיבוציים הן האפשרות להתאגד דרך חברה רגילה (בע"מ) או דרך השותפות המוגבלת. דרך השותפות המוגבלת יכול הקיבוץ להישמר ולהגביל את אחריותו לחובות המפעל, שכן שותף מוגבל בשותפות מוגבלת ובעל מניות בחברה בערבון מוגבל אינם אחראים או ערבים לחובות השותפות או החברה.

כאשר מחליטים על הקמת חברה רגילה אזי בעל המניות של החברה הוא הקיבוץ ואסיפת החברים בקיבוץ מחליפה למעשה את אסיפת בעלי המניות.