חברות ציבוריות

חברות ציבוריות

חברה ציבורית הינה חברה אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך ומוחזקות בידי הציבור. בישראל כ-600 חברות ציבוריות. באופן טבעי בשל העובדה שהחברה היא ציבורית חלה עליה חובת שקיפות מוגברת והרגולטורים השונים נוהגים לפקח ולהתערב ביתר שאת בנעשה בה בעת הצורך.

בחברה ציבורית יש למנות סוג מיוחד של דירקטורים, דירקטורים המכונים "דירקטורים חיצוניים" או בקיצור דח"צים. חובה למנות לפחות שני דח"צים בחברה ציבורית. הדח"צים יחד עם דירקטור בלתי תלוי מהווים את חברי ועדת הביקורת ולעיתים הם מהווים גם את ועדת התיגמול ואת ועדת האכיפה הפנימית.

 בעלי המניות

בשל אופיה של חברה ציבורית, לרוב קיים מספר רב של בעלי מניות בו-זמנית, והשינויים החלים בבעלות הם תכופים, עד כי קשה לכל חברה לעקוב אחר השינויים התכופים בהחזקת מניותיה. לא ניתן גם לצפות כי המספר הרב של העסקאות במניות חברה ציבורית המתבצע מידי יום ביומו ייעשה באמצעות חתימה על מסמכי העברה בין הצדדים לעסקה ושהשינויים יירשמו אצל החברה. הפתרון לכך הוא שהמסחר מתבצע בין "חברי בורסה" אצלם רשומים ניירות ערך של מי שמעוניינים לבצע עיסקה. העסקאות מתבצעות באמצעים טכנולוגיים משוכללים ומערכות מחשוב מתקדמות.

הדירקטוריון

לדירקטוריון של חברה ציבורית תפקיד מפתח בהצלחתה ובפיקוח על פעולותיה ולכן גם הרגולטורים השונים הרחיבו במשך השנים את אחריות הדירקטורים זאת מתוך ראייה כי על הדירקטוריון לשמש כ"מערכת האיזונים והבלמים" של החברה, בפרט כאשר מדובר בחברה ציבורית.

הרכב הדירקטוריון

חברה רשאית לקבוע בתקנונה את מספר הדירקטורים שיכהנו בדירקטוריון וכן את מספרם המרבי והמזערי. עקב הוראות מגבילות מצטברות בחוק החברות, לא ניתן לקיים דירקטוריון בחברה ציבורית שמספר חבריו קטן מארבעה – שלושה דירקטורים שיכהנו כחברי ועדת הביקורת וכן יו"ר דירקטוריון, שאינו יכול להיות חבר ועדת הביקורת.

יו"ר הדירקטוריון

חוק החברות קובע כי חובה למנות יו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית. לתפקידו של יו"ר הדירקטוריון בחברה ציבורית משמעות גדולה יותר מאשר בחברה פרטית. יו"ר הדירקטוריון בחברה ציבוריות אמור לנהל את עבודת הדירקטוריון, את הדיון בישיבות הדירקטוריון, לקבוע את סדרי היום ואת אופן זימונן של הישיבות וכיוצא באלה נושאים בקשר לעבודת הדירקטוריון. ליו"ר הדירקטוריון מוקנית למעשה הסמכות לנווט את עבודת הדירקטוריון.

לא נקבעו תנאי כשירות מיוחדים לכהונה כיו"ר הדירקטוריון בחברה ציבורית. מינויו של יו"ר הדירקטוריון בחברה ציבורית יכול להיעשות על-ידי דירקטוריון החברה הציבורית אלא אם נקבע אופן מינוי אחר בתקנון. אופן מינוי אחר יכול להיות מינוי על-ידי בעלי המניות. הפסקת כהונה של יו"ר הדירקטוריון תהיה באופן בו הוא מונה.

כדי להבליט את ההפרדה בין הדירקטוריון לבין ההנהלה הפעילה נקבעה הוראה בחוק החברות לפיה יו"ר הדירקטוריון של חברה ציבורית אינו יכול לכהן כמנכ"ל החברה. עם זאת, בדרך אישור מיוחדת ניתן להקנות ליו"ר הדירקטוריון את סמכויות המנכ"ל, ובמילים אחרות – אפשר שאותו אדם ימלא את שני התפקידים בו-זמנית, אם אסיפה כללית של בעלי המניות בחברה הציבורית אישרה זאת. האישור באסיפה הכללית מצריך רוב שונה מרוב רגיל: כדי שהחלטה בנושא זה תאושר נדרש כי במנין קולות הרוב ייכללו 2/3 לפחות מקולות בעלי המניות שאינם בעלי השליטה בחברה. אישור האסיפה הכללית בדבר הכהונה בו זמנית יכול שיעשה לתקופה של עד שלוש שנים, וניתן להאריך תקופה זו באותו האופן.

ועדות הדירקטוריון

ועדות דירקטוריון מוקמות לצורך ייעול עבודת הדירקטוריון. נהוג להבחין בין שני סוגים של ועדות דירקטוריון: ועדות אד הוק ו-ועדות קבועות.

ועדות אד-הוק מוקמות לצורך נושא מסוים, שהוא זמני בעיקרו. כך למשל, ניתן למנות ועדת דירקטוריון שתלווה מקרוב את שלבי הדיון בטיוטת התשקיף של החברה, או ועדת דירקטוריון שתטפל בעיסקה מהותית, במכרז מהותי או בדיון בנושא עקרוני. ועדות קבועות מטפלות בתחום מסוים לאורך זמן. ועדת הדירקטוריון הקבועה שנהוג למנותה בחברות גדולות היא "ועדת מאזן" או "ועדת כספים". תפקידה העיקרי של ועדה זו הוא לדון בדוחות הכספיים לפני הבאתם לדיון בפני הדירקטוריון. הוועדה שומעת הסברים מהנהלת החברה ומרואי החשבון שלה ומגבשת המלצות לדירקטוריון. ועדה נוספת שחייבת להיות בדירקטוריון היא ועדת הביקורת (הרחבה בנושא בהמשך)

תפקידים שניתן להאציל לוועדת דירקטוריון

חוק החברות קובע בצד האפשרות להקים ועדות דירקטוריון כללים לגבי התפקידים שניתן להאציל להן. התפיסה הבסיסית בעניין זה הינה שהדירקטוריון אינו יכול להתפרק מסמכויותיו על-ידי העברתן לוועדות דירקטוריון. הכלל המנחה בדבר התפקידים שמותר לדירקטוריון להאציל לוועדות דירקטוריון הוא שתפקידים שלא נאסר להאצילם – ניתן להאצילם.

המכנה המשותף של התפקידים שהדירקטוריון אינו יכול להאציל לוועדות דירקטוריון הוא כפול: חשיבותם של התפקידים והקשר בינם לבין בעלי המניות. כך למשל קביעת מדיניות כללית לחברה – היא התפקיד המרכזי של הדירקטוריון. תפקיד זה לא ניתן להאציל לוועדת דירקטוריון. כמו כן לא ניתן להאציל תפקידים אחרים אשר קשורים לבעלי המניות.

הדירקטוריון רשאי להאציל לוועדת דירקטוריון את: (1) קביעת תקציבה של החברה; (2) בדיקת מצבה הכספי של החברה וקביעת מסגרת האשראי שהיא רשאית ליטול; (3) קביעת המבנה הארגוני ומדיניות השכר; (4) מינוי המנכ"ל ופיטוריו.

תהליך קבלת ההחלטות בוועדת הדירקטוריון צריך להתבצע בדרך בה הדירקטוריון מקבל את החלטותיו, הועדה היא מעין אורגן, "איבר", הזרוע הארוכה של הדירקטוריון. קבלת ההחלטות על-ידיה צריכה להתבצע כאילו הדירקטוריון הוא שמקבל את ההחלטות.

בחוק החברות נקבע כי תוקפה של החלטה של ועדת דירקטוריון או פעולה שלה היא כמו החלטה שהתקבלה בדירקטוריון או פעולה שנעשתה על-ידיו. כמו כן נקבע שהדירקטוריון רשאי לבטל החלטה של ועדת דירקטוריון. כלל זה נובע מהתפיסה לפיה האצלת הסמכות להחליט אינה שוללת ממאציל הסמכות את היכולת לבטלה ואף את ההחלטות שהתקבלו על-פיה. כלל זה שפועל במישור הפנימי, בין הדירקטוריון לבין ועדת הדירקטוריון, אינו יכול להשפיע על הסתמכותו של אדם אחר שפעל על-פי החלטה של ועדת הדירקטוריון.

חוק החברות קובע הוראה שנועדה להבטיח קשר רציף בין ועדות הדירקטוריון לבין הדירקטוריון ולכן על ועדות הדירקטוריון לדווח לו באורח שוטף על החלטותיהן והמלצותיהן.

בחוק החברות נקבע כי בכל ועדת דירקטוריון יכהן לפחות דירקטור חיצוני אחד.

ועדת ביקורת בחברה ציבורית, תפקידיה ודרך קבלת החלטותיה –

בחברה ציבורית חלה חובה למנות ועדת ביקורת.

תפקידי ועדת הביקורת בחברה ציבורית  תפקידיה של ועדת הביקורת בחברה ציבורית  כוללים את פונקציית הפיקוח על הניהול העסקי ואת פונקציית האישור בעסקאות עם בעלי שליטה ונושאי משרה.

הפיקוח על הניהול העסקי הינו נגזרת של תפקיד הדירקטוריון בדבר פיקוח על ביצועי תפקידי המנהל הכללי. עיקר תפקידה של ועדת הביקורת הוא הטיפול בליקויים בניהול העסקי. כדי למלא תפקיד זה ועדת הביקורת מונחית על-פי החוק להתייעץ עם המבקר הפנימי של החברה (שחובה למנותו בחברה ציבורית) או עם רואה החשבון-המבקר של החברה. תפקידה של ועדת הביקורת לא מסתכם במציאת הליקויים בניהול העסקי של החברה; על ועדת הביקורת להציע לדירקטוריון דרכים לתיקונם של הליקויים.

התפקיד השני של ועדת הביקורת הינו דיון והחלטות אם לאשר פעולות ועסקאות הטעונות אישור לפי החוק. הפעולות והעסקאות הטענות אישור של ועדת הביקורת הם: הפרה של חובת האמונים, מתן פטור לנושאי משרה מאחריות ואישור התקשרויות עם נושאי משרה ועם בעלי שליטה.

הוראה משלימה של תפקיד זה קובעת כי אם לא מכהנים בוועדת ביקורת בחברה ציבורית שני דירקטורים חיצוניים, ועדת הביקורת לא תהיה רשאית לתת אישורים להתקשרויות עם נושאי משרה ובעלי שליטה או ביטוח, שיפוי או פטור לנושאי משרה.

הרכב ועדת הביקורת  חוק החברות קובע כי בוועדת ביקורת יכהנו לפחות שלושה דירקטורים וכל הדח"צים יהיו חברים בוועדה. בחברה ציבורית כל הבאים אינם יכולים להיות חברים בוועדת הביקורת:

(1) יושב ראש הדירקטוריון;

(2) כל דירקטור שמועסק על-ידי החברה;

(3) כל דירקטור שנותן לחברה שירותים דרך קבע.

בנוסף לאמור לעיל, וביחס לחברה ציבורית, נקבע כי גם הבאים אינם יכולים להיות חברי ועדת הביקורת:

(1) בעל השליטה בחברה;

(2) קרובו של בעל השליטה בחברה.

קבלת החלטות על-ידי ועדת הביקורת בחברה ציבורית – נקבעו מספר הוראות ביחס לקבלת החלטות על-ידי ועדת הביקורת:

(1) יש למסור למבקר הפנימי הודעות על קיום ישיבות ועדת ביקורת, ולאפשר לו להשתתף בהן;

(2) המבקר הפנימי רשאי לבקש מיו"ר ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שהוא פירט בפנייתו ליו"ר הוועדה, ואם יו"ר ועדת הביקורת ראה טעם לכך, הוא יכנס את ועדת הביקורת תוך זמן סביר ממועד הבקשה של המבקר הפנימי;

(3) בדומה לחברה פרטית, בה יש לזמן את רואה החשבון המבקר של החברה כאשר מתכוונים לדון בעניינים הקשורים בביקורת הדוחות הכספיים, כך יש לעשות גם בחברה ציבורית ויש לאפשר לרואה החשבון- המבקר להשתתף בישיבה כזו.

חברות ציבוריות 1

ועדת דוחות כספיים בחברה ציבורית, תפקידיה ודרך קבלת החלטותיה –

ועדת דוחות כספיים כשמה כן היא, לבחון את הדוחות הכספיים של החברה ולהביא אותם לאישור הדירקטוריון. מאחר שהדוחות הכספיים הם כלי דיווח בעל חשיבות עליונה לציבור נקבע תהליך בעל מספר שלבים שמטרתו להעמיק ולייצר דיון מעמיק בתוצאות הדוחות.

על ועדת דוחות כספיים לגבש המלצה לדירקטוריון בכל אחד מהנושאים המפורטים בדוחות ולהעביר אותה לדירקטוריון זמן סביר לפני הדיון, תוך שדיווחה לו על כל ליקוי או בעיה שהתגלו במהלך בחינתה. כמו כן, על הועדה לזמן את רואה החשבון המבקר לישיבותיה ולהודיע על קיום הישיבות גם למבקר הפנימי שיהיה רשאי להשתתף בהן. אישור הדוחות על ידי הדירקטוריון יבוצע רק לאחר שקיים דיון בהמלצות הוועדה.

הוועדה תגבש המלצות לדירקטוריון, בין היתר, בנושאי ההערכות והאומדנים שנעשו בקשר עם הדוחות הכספיים, הבקרות הפנימיות הקשורות בדיווח הכספי, שלמות ונאותות הגילוי בדוחות, המדיניות החשבונאית שאומצה והטיפול החשבונאי שיושם בעניינים המהותיים של התאגיד, הערכות שווי, לרבות ההנחות והאומדנים שבבסיסן, שעליהן נסמכים נתונים בדוחות.

הרכב הועדה לבחינת הדוחות הכספיים – מספר חבריה של הוועדה לא יפחת משלושה ובראשה יכהן דירקטור חיצוני, כל חברי הוועדה יהיו דירקטורים ורוב חבריה דירקטורים בלתי תלויים, על כל חברי הועדה להצהיר כי הם בעלי כשירות לקרוא ולהבין דוחות כספיים ולפחות אחד מחבריה שהינו דירקטור בלתי תלוי יהיה בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית. יו"ר הדירקטוריון, דירקטור שמועסק על ידי החברה או מעניק לה שירותים דרך קבע, בעל השליטה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדה.

הקוורום הדרוש לדיון וקבלת החלטות בוועדה הינו רוב חבריה ובלבד שרוב הנוכחים הינם דירקטורים בלתי תלויים ונוכח דירקטור חיצוני אחד לפחות.

ועדת ביקורת שמתקיימים בה התנאים שפורטו לעיל יכולה לשמש גם כוועדה לבחינת  הדוחות הכספיים.

בפנקס כיס לדירקטור כללנו מספר שאלות קבועות שיש להציג בעת הדיון בדוחות הכספיים.

ועדת תגמול בחברה ציבורית, תפקידיה ודרך קבלת החלטותיה –

מינוי ועדת תיגמול בחברה ציבורית נקבע בתיקון 20 לחוק החברות. על-פי התיקון על כל דירקטוריון של חברה ציבורית להקים ועדת תגמול אשר תפקידה יהיה לגבש מדיניות תגמול לנושאי משרה בכירים בחברה.

הרכב ועדת התגמול ועדת התגמול צריכה למנות לפחות שלושה חברים. על מנת להבטיח את עצמאות שיקול דעתה, תורכב הוועדה מכל הדירקטורים החיצוניים בחברה ובראשה ישב דירקטור חיצוני, שאר החברים בה יהיו דירקטורים בחברה אשר כשירים לשבת בוועדת הביקורת, משמע נטולי אינטרסים ובלתי תלויים ככל האפשר.

תפקידיה של ועדת התגמול להמליץ לדירקטוריון החברה על מדיניות תגמול ראויה לנושאי משרה ולחוות את דעתה בדבר המשך מדיניות זו אחת לשלוש שנים. כמו כן, על ועדת התגמול לבחון את יישום מדיניות התגמול. בנוסף ועדת התגמול תתפוס את מקומה של ועדת הביקורת בעניין אישור עסקאות תגמול עם נושאי משרה, לרבות בעל שליטה בחברה.

קביעת מדיניות תגמול – על-פי תיקון 20 על מדיניות התגמול החדשה לעמוד בתנאים ברורים אשר נקבעו בחוק וזאת על מנת להבטיח את קידום צרכי החברה בראייה ארוכת טווח ואת תגמול נושאי המשרה בהתאם לכישוריהם ופעולותיהם בפועל.

ועדת אכיפה פנימית בחברה ציבורית, תפקידיה ודרך קבלת החלטותיה –

בחודש אוגוסט 2011 פרסמה רשות ניירות ערך קריטריונים להכרה בתכנית אכיפה פנימית בתחום ניירות הערך עבור חברות ציבוריות. תכנית האכיפה הפנימית הינה מנגנון וולונטרי אותה מאמץ ומיישם תאגיד באופן שוטף כדי לאתר ולמנוע הפרות ועבירות וכדי לוודא ציות של התאגיד ושל היחידים בו להוראות חוק ניירות ערך. נכון להיום אין לראות בתכנית האכיפה חובה חקוקה אולם אימוץ של תוכנית זו הינו צעד ראוי של התאגיד, לטובת ציבור המשקיעים בו, ציבור הלקוחות שלו וכן לטובת התאגיד עצמו.

על-פי הוראות רשות ניירות ערך, הדירקטוריון הוא הגורם האחראי לוודא שתאגיד יגבש, יאמץ ויישם תכנית אכיפה פנימית והוא הנושא באחריות העליונה על ביצועה הלכה למעשה. מתוך אחריות זו הוקמה הוועדה לאכיפה פנימית שהיא אחת מועדות הדירקטוריון.

הרכב הוועדה – על פי הוראות חוק החברות נקבע כי בוועדות דירקטוריון אשר תפקידן אינו רק לייעץ או להמליץ, יכהן רק מי שמשמש חבר דירקטוריון.

תפקיד הוועדה –  על הוועדה לעקוב ולפקח באופן שוטף אחרי ביצוע התוכנית הכוללת ובין היתר להבטיח את הפעולות הבאות: גיבוש ואימוץ התוכנית, יישום התוכנית וביקורת וטיפול באירועי אכיפה אם נדרש כזה.

המנכ"ל 

בחוק החברות נקבע כי חברה ציבורית חייבת למנות מנהל כללי. ניתן למנות יותר מאשר מנכ"ל אחד. מינויו של מנכ"ל חברה ציבורית יכול שייעשה על-ידי הדירקטוריון או ועדת דירקטוריון, כשם שהדבר אפשרי בחברה פרטית. כמו בחברה פרטית, גם ממי שמיועד להיות מנכ"ל חברה ציבורית לא נדרשים תנאי כשירות כלשהם.

 סיכום – השוואה בין חברה פרטית לחברה ציבורית:

חברה פרטית

חברה ציבורית

מספר בעלי מניות

1-50 מזוהים

מינימום 7 – בלתי מוגבל לא מזוהים אלא אם מחזיקים ביותר מ-5% ממניות החברה

התחלת פעילות

עם קבלת אישור מרשם החברות

עם קבלת אישור מרשם החברות ומהבורסה

יו”ר

לא חובה למנות יו”ר

חובה למנות יו”ר לדירקטוריון אשר אינו יכול לכהן כמנכ”ל החברה, אלא אם קיבל לכך אישור ברוב מיוחד מהאסיפה הכללית

מספר דירקטורים

לפחות דירקטור אחד, לא חייב להיות דירקטור חיצוני

לפחות שני דירקטורים בלתי תלויים/חיצוניים אשר הם אינם יו”ר הדירקטוריון

ועדות דירקטוריון

לא חובה למנות

חובה למנות: ועדת דוחות כספיים/מאזן, ועדת ביקורת וועדת תגמול

מנין חוקי באסיפה כללית

מינימום 1

מינימום 3

הצעת ניירות ערך לציבור

אינה רשאית לפנות לציבור בהצעה לקנות ני”ע שהנפיקה

לאחר קבלת אישורים הדרושים לפרסום תשקיף ולהנפקת ניירות ערך

העברת מניות

העברת מניות מוגבלת

העברת מניות מיד ליד אינה מוגבלת

דוחות כספיים

פטורה מפרסום דוחותיה הכספיים

חייבת לפרסם דוחות שנתיים ורבעוניים

 

 

סגירת תפריט