חברות ממשלתיות

חברות ממשלתיות הן חברות שהבעלות או השליטה בהן, במישרין או בעקיפין, מצויה בידי המדינה. חוק החברות הממשלתיות הינו חוק נוסף אשר חל על חברות ממשלתיות ובו מוגדרת חברה ממשלתית: "חברה שיותר ממחצית כוח ההצבעה באסיפותיה הכלליות או הזכות למנות יותר ממחצית מספר הדירקטורים שלה הם בידי המדינה, או בידי המדינה יחד עם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית".

בעלי מניות

בעלת השליטה בחברות ממשלתיות היא המדינה או הממשלה ועל כן על פעולותיהן של חברות ממשלתיות מוטל פיקוח מחמיר. בעוד שבחברה רגילה בעלי המניות אינם מוסמכים להתערב בהחלטות הדירקטוריון, בחברה ממשלתית, בעלת המניות – היא המדינה – רשאית להתערב בהחלטות של הדירקטוריון ביחס לנושאים מסוימים.

החלטות הכפופות להסכמת הממשלה:

(1) שינוי במטרות החברה;

(2) הגדלת הון המניות הרשום;

(3) שינוי בזכויות הצמודות למניות;

(4) הקצאת מניות;

(5) הנפקת מניות בכורה;

(6) הנפקת איגרות חוב להמרה;

(7) הפיכה מחברה שאינה פרטית לחברה פרטית, ולהיפך;

(8) חידוש אירגונה של החברה, פירוקה מרצון, פשרה סיגור או מיזוג עם חברה אחרת;

(9) הענקת זכות או קבלת התחייבות אשר עלולה להגביל את הממשלה בתפקידה השלטוני;

(10) הצעת ניירות ערך לציבור (במידה שרשות ניירות ערך סבורה שהמדינה עלולה לחוב באחריות לנזק כתוצאה מפרט מטעה בתשקיף);

(11) פעולה כבעלת מניות בחברת בת ממשלתית באחד מהעניינים האמורים לעיל;

הרכב הדירקטוריון

תנאי הכשירות לכהן כדירקטור בחברה ממשלתית נקבעו בחוק החברות הממשלתיות בהם נקבע כי בחברה ממשלתית יוכל לכהן אדם כדירקטור, תושב ישראל שמלאו לו 25 שנה לפחות, ושנתקיים בו אחד מאלה:

(1)   הוא בעל תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או לימודי עבודה, או שהוא בעל תואר אקדמי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, הכל בתחום עיסוקה העיקרי של החברה;

 (2)   הוא בעל נסיון של חמש שנים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל נסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בשניים או יותר מאלה: בתפקיד בכיר בתחום הניהול העיסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;  בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים;  בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של החברה.

בחוק החברות הממשלתיות גם נקבעו הסייגים למינוי דירקטור:

  • שר, סגן שר וחבר כנסת;
  • עובד החברה ומי שמועסק בשירותה, למעט המנהל הכללי ונציג נבחר של עובדי החברה; יושב ראש הדירקטוריון לא ייחשב כעובד החברה לענין זה;
  • אדם מקרב הציבור אשר עיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד-עניינים עם תפקידו כדירקטור באותה חברה;
  • מי שהורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון או שהיא מחייבת את אי מינויו;
  • מי שפסול לכהן כדירקטור בחברה על פי פקודת החברות

בחברה שהמדינה ממנה בה את כל הדירקטורים, למעט דירקטורים חיצוניים, או שבידיה זכות כאמור, לא יעלה מספרם הכולל של חברי דירקטוריון החברה, לרבות דירקטורים חיצוניים, על 12 חברים. מספר הדירקטורים מבין עובדי המדינה לא יעלה על שני שלישים מכלל חברי הדירקטוריון שנתמנו כנציגי הממשלה.

כמו כן נקבע כי בהרכב דירקטוריון חברה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים ויינתן ביטוי הולם לייצוגה של האוכלוסיה הערבית.

חברות ממשלתיות

 יו"ר הדירקטוריון

בחברות ממשלתיות קיימת הבחנה בין יו"ר דירקטוריון פעיל לבין יו"ר דירקטוריון לא פעיל. ההבחנה מתייחסת גם ליכולת לשלם ליו"ר הדירקטוריון (הפעיל) שכר עבור שירותיו. תפקידיו של יו"ר הדירקטוריון בחברה ממשלתית כוללים את ניהול עבודת הדירקטוריון. בנוסף לכך, יו"ר הדירקטוריון בחברה ממשלתית הוא זה שאחראי על הדיווח לרשויות המדינה על נושאים שונים הקשורים בעסקי החברה.

בחברה פרטית ובחברה ציבורית לא נדרשים תנאי כשירות מיוחדים לכהונה כיו"ר דירקטוריון. בחברה ממשלתית לעומת זאת, נדרשים תנאי כשירות ממועמד לכהונת יו"ר דירקטוריון. תנאי כשירות הנדרשים מיו"ר הדירקטוריון הם תנאי הכשירות הנדרשים מדירקטור מטעם המדינה אלא שבעוד שביחס לדירקטור, די אם הוא בעל תואר אקדמי או בעל ניסיון של חמש שנים בתחומים הנזכרים בחוק, הרי שמיו"ר הדירקטוריון נדרשים תנאי כשירות הכוללים הן תואר אקדמי הן ניסיון עסקי. חוק החברות הממשלתיות קובע כי אם אין למועמד לכהונת יו"ר הדירקטוריון תואר אקדמי, ניתן להחליף זאת בניסיון מצטבר של 12 שנים (במקום חמש שנים הנדרשות מדירקטור) שמתוכן שש שנים לפחות הם בגופים בעלי היקף פעילות שאינו נופל מזה של החברה שבה הוא מועמד לכהן. לא רק זאת, אלא שנדרש שהוועדה לבדיקת מינויים תאשר כי קיימים נימוקים מיוחדים לבחירת אותו מועמד.

יו"ר הדירקטוריון נבחר על-ידי הדירקטוריון של החברה הממשלתית, אולם בחירתו כפופה לאישור השרים האחראים על החברה, לאחר שאלה התייעצו עם הוועדה לבדיקת מינויים. חוק החברות הממשלתיות כולל גם דרך חלופית לבחירת יו"ר הדירקטוריון – על-ידי הממשלה, במקום הדירקטוריון, אם הממשלה ראתה צורך בכך. גם במקרה כזה יש חובה להיוועץ בוועדה לבדיקת מינויים. הפסקת כהונתו של יו"ר הדירקטוריון נעשית בדרך בה הוא מונה. בחוק החברות הממשלתיות נקבע במפורש כי יו"ר הדירקטוריון אינו יכול לשמש כמנכ"ל החברה.

ועדות דירקטוריון בחברה ממשלתית

חוק החברות הממשלתיות קובע כי הדירקטוריון רשאי להקים מבין חבריו ועדות קבועות או ועדות לעניין מסוים. עוד נקבע כי סיכומיה של הוועדה יהיו בבחינת המלצות לדירקטוריון, והוא רשאי לעשות אחד מהבאים: לאמץ את הסיכומים, לשנותם, או לדחותם. לעומת זאת, נקבע כי  במידה שהדירקטוריון האציל סמכות לוועדה, רשאי הוא להורות כי סיכומי הוועדה יהיו מחייבים. כלל זה מאפשר להקל על תפקודו של הדירקטוריון ולאפשר פעילות במסגרת מצומצמת ומקצועית יותר.

בחברות שאינן ממשלתיות חל הכלל לפיו סיכומי הוועדה תקפים, אלא אם כן ביטל אותם הדירקטוריון. בחברה ממשלתית חל כלל הפוך, לפיו הסיכומים אינם מחייבים, אלא אם אימץ אותם הדירקטוריון או אם הסמכות הואצלה באופן מיוחד לוועדה.

ועדת ביקורת בחברה ממשלתית, תפקידיה ודרך קבלת החלטותיה

קיימת חובה על מינויה של ועדת ביקורת בחברה ממשלתית.

תפקידיה של ועדת ביקורת בחברה ממשלתית  בחוק החברות הממשלתיות לא נקבעו תפקידים מיוחדים לוועדת הביקורת. לפיכך, תפקידיה של הוועדה הינם התפקידים המוטלים על חברה ציבורית ועל חברה פרטית לפי הוראות לחוק החברות.

הרכבה של ועדת ביקורת בחברה ממשלתית  יש להבחין בין ועדת ביקורת בחברה ממשלתית שהיא חברה פרטית לבין חברה ממשלתית שהיא חברה ציבורית. במידה שהחברה הממשלתית הינה חברה ציבורית, יחולו עליה הוראות חוק החברות החלות על ועדת ביקורת בחברה ציבורית ; במידה שהיא חברה פרטית יחולו עליה ההוראות החלות על חברה פרטית.  בנוסף להוראות אלה נקבעו בנוהל הנזכר לעיל כללים נוספים ביחס להרכב ועדת הביקורת בחברה ממשלתית:

(1) מספר חברי הוועדה לא יפחת מחמישה ולא יעלה על שבעה;

(2) אם החברה הממשלתית הינה פרטית, יש לכלול בוועדה דירקטורים שעונים לקריטריון של דירקטורים חיצוניים;

(3) לא ניתן לכלול בוועדת הביקורת מי שהינו עובד של החברה וכן את בעלי התפקידים הבאים – יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל, מנהל העסקים הראשי, החשב, מזכיר החברה, או כל נושא משרה אחר;

(4) לא יכולים לכהן בוועדת הביקורת דירקטורים שיש להם זיקה כלכלית לחברה או לתאגיד קשור לה, או קשר מהותי או עסקי לחברה או לתאגיד קשור לה.

דרך קבלת החלטות על-ידי ועדת ביקורת בחברה ממשלתית  על קבלת החלטות על-ידי ועדת ביקורת בחברה ממשלתית חלים מספר כללים אשר יש ליישמם בהתאם לנסיבות העניין. כך למשל, אם החברה הממשלתית הינה חברה ציבורית יחולו הכללים החלים על חברה ציבורית. כללים אלה לא יחולו אם החברה הממשלתית הינה חברה פרטית. בנוסף לכך, חלים על חברה ממשלתית כללים שנקבעו בנוהל של רשות החברות הממשלתיות, על-פיו יו"ר ועדת הביקורת ימונה על-ידי הדירקטוריון; והמניין החוקי לקבלת החלטות על-ידי ועדת הביקורת הינו שלושת חברי הוועדה.

המנכ"ל  

בחברה ממשלתית חובה למנות מנהל כללי. הסמכות למינויו מסורה לדירקטוריון החברה, אך בשונה מחברה רגילה, לא ניתן להעביר את סמכות המינוי של מנכ"ל חברה ממשלתית לאורגן אחר. החלטתו של דירקטוריון חברה ממשלתית על מינוי מנכ"ל איננה סופית. על מנת שהמינוי יהיה תקף, נדרש גם אישורם של השרים הממונים על החברה הממשלתית ושל הוועדה העוסקת באישור מינויים בחברות ממשלתיות.

חוק החברות הממשלתיות קובע כי המנהל הכללי אחראי לניהול השוטף של ענייני החברה; עם זאת ניתן להגביל את סמכויותיו או לסייגן.

כשם שנדרש ממועמד לכהונת דירקטור וממועמד לכהונת יו"ר דירקטוריון בחברה ממשלתית לעמוד בתנאי כשירות הכוללים השכלה ונסיון עסקי, כך גם מי שמועמד לכהן כמנכ"ל חברה ממשלתית נדרש לעמוד בתנאי כשירות. תנאי הכשירות הנדרשים מן המנכ"ל זהים לתנאי הכשירות הנדרשים מיו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית. בנוסף לתנאי הכשירות הנדרשים ממנכ"ל של חברה ממשלתית נדרש כי לא התקיימו בינו לבין החברה קשרים כלשהם אשר פוסלים אדם מלכהן כדירקטור בחברה.