דרום אפריקה

דרון אפריקה

חוק החברות החדש בדרום אפריקה אושר בממשלה בשנת 2008 אבל נכנס לתוקפו רק בחודש מאי 2011 .

החוק החדש הינו מסורבל פחות מהחוק הקודם אשר היה בעל יותר מארבעה מאות סעיפים, כמו כן בחוק החדש דרך ההתאגדות שונתה והפכה להיות פשוטה הרבה יותר. על מנת להתאגד חברה צריכה רק מסמך אחד אשר מסדיר את הזכויות, החובות ותחומי האחריות של בעלי מניות, דירקטורים וגופים אחרים אשר מצויים בקשר עם החברה (MOI Memorandum of Incorporationׂ)

שינוי נוסף הוא שעל חברות שונות יחולו חוקים שונים, כלומר על חברות קטנות ופרטיות לא תחול אותה חקיקה מבחינת הממשל התאגידי ואותו הדיווח והגילוי הפיננסי שיחול על חברות גדולות וציבוריות.

חוק החברות בדרום אפריקה מחלק את החברות לשתי קבוצות: חברות בעלות כוונת רווח וחברות ללא כוונת רווח.

חברות ללא כוונת רווח – מוגדרות כאשר מטרת הקמתם היא לטובת הציבור. אין חלוקת דיבידנדים או נכסים אחרים של החברה לאורגני החברה פרט לשכר. החברה חייבת להיות מוקמת על ידי שלושה אנשים לפחות ובדירקטוריון שלה חייבים להיות ממונים שלושה דירקטורים. כל נכסי החברה והרווחים שלה צריכים להיות מנוצלים למטרות החברה הציבוריות אשר הוגדרו במסמכי התאגיד. הכללים האלו תקפים גם במהלך פירוקה של חברה ללא כוונת רווח. חשוב לשים לב כי החוקים והתקנות אשר תקפים על חברות אלו דומים לחוקים החלים על חברות לתועלת הציבור ועמותות בישראל.

חברות בעלות כוונת רווח – אין להן הגבלות על העברת המניות שלהן והן יכולות להיות מונפקות לציבור הרחב. החלוקה המסורתית היא לארבע סוגי חברות: חברה בערבון מוגבל, חברה בבעלות המדינה (חברה ממשלתית), חברה ציבורית וחברה פרטית .

חברה ממשלתית – בעלת מאפיינים חוקתיים נפרדים לחוק החברות מאחר ועלולים להיווצר קונפליקטים או חפיפה עם חקיקה אחרת החלה עליהן.

חברה ציבורית – מאופיינת בכך שמסמך ההתאגדות שלה מאפשר להציע לציבור מניות. לפתיחת חברה ציבורית נדרש אדם אחד בלבד ובדירקטוריון חברה ציבורית צריכים לשבת לפחות שלושה דירקטורים. על חברה ציבורית חלה החובה למנות מזכיר חברה, ועדת ביקורת ומבקר חיצוני.

חברה פרטית – על חברה פרטית מושתתות פחות דרישות לגילוי ושקיפות. על חברה פרטית יש כמובן הגבלה והיא לא תוכל להנפיק מניות, בחוק יש הגבלה שיכולים להיות לחברה עד 50 בעלי מניות. בדירקטוריון של חברה פרטית חייב לכהן לפחות דירקטור אחד או כמה שנקבע במסמכי ההתאגדות. על מנת להקל את פעילות החברות הפרטיות נקבע שבמקרים בהם אין חשש לקיפוח בעלי מניות המיעוט לדוג' כאשר כל בעלי המניות הם בני משפחה או כאשר כל בעלי המניות הם גם דירקטורים, יינתנו הקלות מאחר ואין צורך לאשר על ידי בעלי המניות את פעולות הדירקטוריון.

בעלי המניות –

כפי שמקובל בארץ, בעלי המניות בדרום אפריקה אינם מחויבים להגיע פיזית לפגישות ויכולים להיות מיוצגים על ידי באי כוחם, יתרה מכך פגישות יכולות להתנהל באמצעים אלקטרוניים בלבד כל עוד כולם יכולים לתקשר באופן סימולטני.

מספר הימים המינימלי לזימון אסיפת בעלי מניות הוא 15 ימים בחברות ציבוריות ו-10 ימים בחברות פרטיות. הרוב שנקבע בחוק לשינוי של החלטות מיוחדות, כמו שינוי בתקנון, הוא 75% אבל המחוקק אפשר לשנות מספר זה בתקנון, אך הגביל את המספר ל-65%. החלטה רגילה ניתן לשנות ע"פ החוק ב-51% גם רוב זה ניתן לשנות בתקנון אך הוא אינו יכול לעלות על 60%.

דירקטוריון –

גם בדרום אפריקה חלה על הדירקטוריון אחריות מוגברת אשר חלקה מוגדרת בחוק החברות וחלקה הושלמה בעזרת פסיקה. חובות הדירקטורים כוללות חובת אמונים וחובת זהירות כלפי החברה. סעיף 76 לחוק החברות הדרום אפריקאי דורש מדירקטור לפעול בצורה ראויה למען מטרות החברה ולטובתה, כמו כן על הדירקטור לקבל החלטות בצורה מיומנת ומקצועית כאשר עליו לעמוד במבחן הדירקטור הסביר, כלומר, עליו לשאול עצמו האם קיבל החלטות נכונות בנסיבות כל מקרה אשר עומד לפניו.