ארה"ב

שיטת החקיקה בארה"ב מבוססת על חקיקה ספציפית בכל אחת מהמדינות (State Law) לצד חקיקה אשר חלה על כלל המדינות, היא החקיקה הפדראלית (Federal Law). בכל הנוגע לחברות, קיימת הבחנה בין דיני החברות לבין דיני ניירות ערך. כל מדינה חופשית להגדיר לעצמה את דיני החברות אשר יחולו במדינה. בהקשר זה ידועים בעיקר דיני החברות של מדינת דלאוור, שהם דינים גמישים ולכן חברות רבות מעדיפות להתאגד על-פי דיני מדינה זו. התחום השני הוא תחום ניירות הערך. בתחום זה קיימים  מספר חוקים פדראליים אשר מסדירים את הנפקות ניירות ערך לציבור ונושאים הכרוכים בכך. החוקים הידועים הם:  חוקי ניירות ערך משנת 1933 ומשנת 1934, חוק "סרבנס-אוקסלי" משנת 2002, שנועד למנוע הישנות מקרים של רמאות כפי שקרו ב"אנרון", חוק "דוד פרנק" מ-2010 שנועד למנוע הישנות מקרים של הפקרות פיננסית ועוד.

המודל האנגלו-אמריקני,  שנהוג בארה"ב ובאנגליה, מכונה גם "מודל השוק ובעלי המניות". בהתאם למודל זה,  האחריות  למשטר ולמבנה של החברה  מסורה לידי בעלי המניות, אשר נתפסים כבעלים של החברה ובידם הכוח לאייש את האסיפה הכללית, לבחור את הדירקטוריון, לחתום על מסמך היסוד של החברה, להחליט על נושאים מרכזיים בתפקוד החברה וכו'. לעומתם, נושאי המשרה של החברה מחויבים לנהל אותה כדי להשיא רווח לבעלי המניות.

ככלל, החברה העסקית האנגלו-אמריקנית איננה אמורה להתחשב באינטרסים של כל הקהלים שהם חיצוניים לחברה (ז"א אינם חלק מבעלי המניות שלה): נושים, עובדים, צרכנים, ספקים או הציבור הרחב.

הדין בארה"ב באשר לענייני חברות וניירות ערך הנו מתקדם מאוד, בשל כמות החברות הקיימות בארה"ב ובשל ההיסטוריה של הכלכלה האמריקנית הרצופה אירועים שונים אשר אילצו את המחוקק ואת בתי המשפט לתת מענה מיידי לבעיות הקשות שהתעוררו. ניתן לומר שבכל הנוגע לחבות של דירקטורים, התנהגות של דירקטורים וביטוח הדירקטורים – המשפט האמריקני משפיע על הפסיקה בשאר העולם.

ארהב

בדומה למרבית המדינות, קיים בארה"ב מנגנון של דירקטור עצמאי ובלתי תלוי (INDEPENDENT DIRECTOR). דירקטור עצמאי הנו דירקטור שאין לו שום קשר או זיקה עם החברה, ובכלל זה: קשרים אישיים, קשרי ייעוץ, קשרים מסחריים או אף קשרי צדקה, בדומה למונח הישראלי של דירקטור חיצוני.

מידת העצמאות של הדירקטוריון עומדת במרכז תשומת הלב של בעלי המניות בחברות הציבוריות. במסגרת זו, הקריטריונים לפיהם דירקטור (כולל היו"ר עצמו) אינו מוגדר כבלתי תלוי, הינם:

  • אם הדירקטור היה בעברו מנהל בחברה (לא משנה לאורך איזו תקופה) הוא אינו יכול להיות בלתי תלוי.
  • אם מדובר במייסד של החברה או בקרוב משפחה של מי ממייסדי החברה – גם הוא אינו יכול לשמש בתפקיד.
  • אסור לדירקטור להיות בעל עניין בחברה (מחזיק בשיעור של 5% ומעלה מהון המניות או קרוב משפחה של מנהל בחברה).
  • דירקטור בלתי תלוי לא יכול להיות כזה שיש לו הסכם העסקה ו/או מתן שירותים עם החברה, ששוויו מעל מאה ועשרים אלף דולר.
  • דירקטור לא ייחשב עצמאי, אלא אם כן הדירקטוריון יקבע כי אין בינו לבין החברה "יחסים מהותיים". דירקטור עצמאי, אשר יכהן בדירקטוריון ולא בוועדת הביקורת (Audit Committee), יוכל לקבל שכר בנוסף לשכר דירקטורים וכן להחזיק כמות משמעותית של מניות, ובלבד שהדירקטוריון יקבע כי אין בינו לבין החברה "יחסים מהותיים".
  • עובד לשעבר של החברה או עובד לשעבר של רואה החשבון המבקר של החברה, לא ייחשב "עצמאי" אלא לאחר תקופת צינון של 5 שנים.

העצמאות של הדירקטורים מתבטאת גם בכך שהם אינם מקבלים כל גמול, למעט השכר המגיע להם מתוקף היותם דירקטורים.

דירקטור עצמאי צריך להיות אדם מנוסה שאמור להנחות ולהדריך את החברה, לפקח על פעולותיה, להוות "כלב שמירה", למלא תפקיד חשוב בכל הנוגע לניהול סיכונים ולתרום לאמינות של הדירקטוריון.

כפועל יוצא ממשבר השערוריות החשבונאיות בארה"ב החמירו הבורסות בארה"ב (NYSE, AMEX ו- Nasdaq) את הדרישות לעצמאות הדירקטוריון. בין היתר, על ידי קביעת נורמות לעצמאות הדירקטור ולדרישת רוב של דירקטורים עצמאיים בדירקטוריון. לפי נתוני הוול-סטריט ג'ורנל, הנתח של הדירקטורים העצמאיים אכן הולך וגדל, והם מהווים 66% מכלל הדירקטוריונים ו-72% מהדירקטוריונים של S&P 500 (מדד 500 החברות הגדולות בארה"ב).

בהקשר זה יש לציין שבארה"ב, רשות ניירות ערך (SEC) מחייבת קרנות נאמנות למנות לתפקיד יו"ר הדירקטוריון שלהן דירקטור עצמאי. כמו כן, הרשות מחייבת את חברות קרנות הנאמנות כי 75% מחברי הדירקטוריון שלהן לא יעסקו בניהול קרנות. החלטות אלו באות מתוך ניסיון להדק את הפיקוח על מגזר קרנות הנאמנות, לנוכח השערוריות הרבות שנחשפו בו.

אחד הפתרונות המוצעים בשיטה האמריקנית לחוסר ההפרדה בין תפקיד היו"ר לתפקיד המנכ"ל, היא מינוי של דירקטור בלתי תלוי לתפקיד של דירקטור מוביל (Lead Director) או דירקטור ניהולי (Presiding Director). בין תפקידיו הוא ישמש כאיש הקשר בין הדירקטורים הבלתי תלויים לבין המנכ"ל ו/או היו"ר; ינהל את הישיבות של הדירקטורים הבלתי תלויים; יוודא שהדירקטורים הבלתי תלויים מקבלים את המידע הנדרש על החברה; וידאג שקולם של הדירקטורים הבלתי תלויים יישמע.

הדין האמריקאי רואה בוועדת הביקורת, את האורגן המתאים לדון בדוחות כספיים:

  • ועדת הביקורת כוללת דירקטורים עצמאיים בלבד
  • על החברה לדווח האם בוועדת הביקורת מכהן לפחות מומחה אחד בענייני כספים ובאם לאו – מה הסיבה לכך
  • הבורסה לניירות ערך בניו-יורק (NYSE) דורשת קיומו של ידע בסיסי בענייני כספים (“financially literate”) מכל חברי ועדת הביקורת

תפקידיה של ועדת הביקורת:

  • מינוי וקביעת תגמול לרואה החשבון המבקר של החברה.
  • פיקוח על עבודת רואה החשבון המבקר ובכלל כך, פיקוח על ההליך התקין של הרישום בדוחות הכספיים, מצבה הכספי ומערך הכספים של החברה
  • הקמת מנגנון לבדיקה וטיפול בתלונות, שמתייחסות לביקורת החשבונאית

בדומה לישראל, חברות ציבוריות מחויבות להעביר דיווח מידי לאחר ההתרחשות של אחד מבין המאורעות המפורטים להלן:

• שינוי שליטה בחברה

• רכישה או ביצוע עסקה (לרבות קניה, שכירות, חליפין, מיזוג, איחוד, משכנתא, הרס או ירושה) הנוגעת להיקף משמעותי של נכסים (לרבות עסק) שלא במהלך העסקים הרגיל של החברה

• פשיטת רגל או מינוי כונס נכסים

• החלטה של החברה על שינוי שנת הכספים

• החלפת רואי החשבון של החברה, אשר עסקו קודם לכן בביקורת הדוחות הכספיים של החברה, או שכירת שירותיהם של רואי חשבון אחרים כרואי חשבון ראשיים

• התפטרות של דירקטור בחברה, או סירוב של דירקטור להעמיד את עצמו לבחירה מחודשת מאז תאריך האסיפה השנתית האחרונה של בעלי המניות, בשל חילוקי דעות עם החברה בנוגע לענייניה של החברה

• הודעה לציבור או הודעה לעיתונות, שמגלה מידע מהותי לא פומבי בנוגע לתוצאות הפעילות או מצבה הכספי של החברה לגבי שנת כספים או רבעון כספים שלה שהסתיימו

על כל חברה שנסחרת בבורסה, חלה חובה לאמץ קוד אתי, שיתייחס, בין היתר, לנושאים של ניגוד עניינים ועמידה בדרישות הדין של דירקטורים, נושאי משרה ועובדים.

בחוקי החברות בארה"ב ובקנדה למשל, יש התייחסות הן לדירקטורים (directors)  והן לנושאי משרה (officers).

חובת זהירות וחובת אמונים

במודל המתוקן לחוק החברות האחיד האמריקני נקבע אחריות הדירקטור על-פי חובת הזהירות לפי קריטריונים ברורים. בהתאם למודל זה, הדירקטור אינו נדרש להיות בעל מיומנות מיוחדת בתחום כלשהו. היעדר הדרישה להשכלה מינימלית, או למיומנות הכרחית לא תפטור את הדירקטור מאחריות ברשלנות. לגבי הפרת אמונים, אין זה רלוונטי אם הדירקטור משכיל ובעל מיומנויות אם לאו. בבחינת הסוגיה הנוגעת לשיקול דעת עסקי נכון של דירקטורים, דעות השופטים חלוקות. מצד אחד, אישר בית משפט במדינת דלאוור תכנית, שיזמו מנהלי חברה גם כדי לבלום השתלטות עוינת על מניותיה וגם כדי לשמור על מעמדם בחברה. מצד שני, בפרשה אחרת (ון גורקום) חייב בית המשפט מנהלים בחברה לשאת אישית, מכיסם, בנזק שגרמו לחברה, בעקבות תביעת פיצויים, שהגישו נגדם בעלי המניות בשל החלטתם למכור את החברה במחיר זול מדי.

בשנת 2002 עברה הכלכלה האמריקאית טלטלה עזה בעקבות פרשת "אנרון". כתוצאה מקריסת "אנרון" משקיעים רבים איבדו את כספם, פירמת רואי החשבון שטיפלה בחברה הפסידה את רוב לקוחותיה ולבסוף נבלעה ע"י פירמת רואי חשבון אחרת, רואי החשבון  שטיפלו במאזני החברה ומנהלים בחברה הועמדו לדין בגין עבירות על חוקי ניירות הערך של ארה"ב וכמובן, הוגשו נגדם גם תביעות אזרחיות. בעקבות המקרה, נחקק חוק סרבנס-אוקסלי. מדובר בחוק פדראלי שהנו חלק ממערכת חוקי ניירות ערך בארה"ב והוא דן בהיבטים החשבונאיים בניהול חברות ובכלל זה: עצמאות רואי החשבון של החברה, אחריות החברה לדוחות הפיננסים, נספחים ומידע שיש לצרף לדוחות ועוד.

יחד עם העובדה שבדין האמריקני חלה על הדירקטורים אחריות מקיפה, יש להם את הגנת BJR – The Business Judgment Rule , לפיה אין בטעות בשיקול הדעת בלבד כדי הפרת חובת הזהירות, ובלבד שיוכח כי תהליך קבלת ההחלטות היה תקין ובכלל זה ניתן לדירקטורים מידע מספק, נתנה להם השהות להתכונן לישיבה ולהציג שאלות להנהלת החברה. ככלל, בחוק האמריקני ובהתנהגות העסקית בארה"ב כולה, יש חשיבות, לפחות ברמה ההצהרתית, להתנהגות אתית של דירקטורים ויש רבים המאמינים שהתנהגות כזאת גם משפיעה על הביצועים של התאגידים.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. רצוני לקבל פרטים ומידע כללי על הליך ךמינוי דירקטורים בשיטה האמרקאית וזה כולל את כל המגזרים וכן לקבל הסמכה כדירקטור מה התנאים הכללים לקבלת הסמכה וכן השיטה האמרקנית אודה לכם אים תחזרו בהקדם אים המידע האמור לעיל תודה רבה ולהתראות

    1. הליך המינוי בשיטה האמריקנית מאוד מגוון. הוא תלוי במספר שאלות – מדינת ההתאגדות של החברה,
      האם פרטית או ציבורית, מה קובעים מסמכי ההתאגדות של החברה, ועוד שאלות.
      אין הליך הסמכה לדירקטור. ניתן להשתתף בקורס כזה – יש מס' גופים שעוסקים בכך בישראל.

התגובות נעולות.

סגירת תפריט